מאסטרינג – תובנות ומסקנות

בשנים האחרונות בתוך היצירה המוזיקלית אני (טל אבירם) בשיתוף אייל קצב התחלנו להציע שירותי מאסטרינג.

למצוא מאמרים לגבי מהו מאסטרינג או כיצד לעשות מאסטרינג תמצאו בשפע. אבל בינינו, כמו במיקס – אלו דברים שהרבה מאוד מהם זה ניסיון ואינטואיציה.
לכן אני אנסה לסכם את המשמעות של מאסטרינג למיקס יותר מאשר להסביר על התהליך.

באופן מסורתי מאסטרינג היה מיועד להכין את המוזיקה לתקליטים בהם העצמה והתדרים חשובים לחורים שעל התקליט (מוזיקה חלשה מדי לא תחרט נכון, תדרים מסויימים ואנרגיה מסויימת יגרמו נזק למחט וכדומה…).
שימוש נוסף היה עבור רדיו שבצורתו האנלוגית לא מבחין בין אות לרעש. מדובר בשימוש שעדיין רלוונטי גם היום ☺ וכל מאזין גלגל”צ והתחנות השונות יודע זאת על בשרו.

מאסטרינג במאה ה- 21
בתקופה האחרונה צריכת המוזיקה השתנתה,  למרות שאייל ואני עדיין מכינים מאסטרים להדפסה על תקליטורים רוב צריכת המוזיקה מתבצעת ב YouTube, iTunes ושירותים דיגיטליים שדורשים התייחסות קצת שונה.

שתי גישות לשני עמים
ב Private Room, אנחנו מכבדים את 2 הגישות שהן פועל יוצא של הטכנולוגיה ומנסים להתאים אותן לדרישות האמן/לייבל/מפיק.

הגישה המודרנית
בגישה המודרנית יש משמעות לעוצמה ולכן אנחנו דואגים שהמאסטר יהיה חזק וברור על מנת שיוכל לעבור רדיו. במקביל אנחנו בודקים ומשפרים את היכולות של השיר לעבור גם ברמקולים פשוטים בצורה הטובה ביותר מבלי שהמאזין שלכם יתבאס שהטלפון או האייפד שלו מוציא עצמה חלשה מדי.

במשך כל התהליך אנחנו עובדים מולכם לביצוע תיקונים במידת הצורך, מוודאים שהטראק לא מקומפרס מדי וישמע אופטימלי בחדר מבוקר, ברכב ולצערם של חלקנו – מרמקולים פשוטים של מכשירי מובייל / אוזניות אייפון פשוטות שבכל זאת בלא מעט מקרים יהיו המדיום המרכזי דרכו ישמעו את המוזיקה שלכם.

הגישה הקלאסית
הגישה הקלאסית דואגת לשמר את המקור ככל האפשר ורק לדייק תדרים תוך כדי שמירה מקסימלית על הדינמיקה.
הגישה יותר רלוונטית למוזיקה אקוסטית נטו בה הטווח הדינמי מלכתחילה רחב. (לדוגמא: מוזיקה קלאסית, ג’אז)

במסגרת גישה זו אנחנו עדיין יכולים לנצל את ההמרה האנלוגית המתקדמת שלנו לצד קומפרסורים ו- eq שקופים ועבודה ברזולוציות גבוהות המתאימות ל Mastered for iTunes.

לסיום נראה לי חיוני לרשום מספר מושגים שחשובים למי שמתכונן להשקיע במאסטרינג בקרוב:
מה זה ISRC? – קוד קטלוגי בינלאומי של פדרצית חברות התקליטים.
לאלו שמפיצים דרך חברות תקליטים מומלץ לבקש קוד שכזה מהמפיק בפועל בחברת ההפצה שלכם. אישית, בעידן של Shazam וזיהוי מתקדם זה לא בהכרח חיוני.
תקן ה ISRC אינו סטנדרט למעט על תקליטורים. ניתן לכלול אותו על קבצי mp3 אבל הוא מסוגל להיעלם באותה קלות שהוא מתווסף.

מה זה DDP? – תקן ייחודי של העברת תקליטור למפעל.
למי שתהה תקליטורים (CD-AUDIO) לא כוללים תיקון שגיאות!
בשפה פשוטה אם יש לכלוך על התקליטור הוא ישמע אחרת מהמקור…
למזער ירידת איכות רצוי להעביר למפעל קובץ במקום תקליטור. עם זאת במפעלים קטנים אין תמיכה ב- DDP ואז רצוי לצרוב תקליטור בצורה הטובה ביותר (על מדיה טובה, עם צורב איכותי במהירות אופטימלית).

מה זה CD-TEXT? – תקן מורחב ל CD-AUDIO הוא CD-TEXT. מדובר בתקן המאפשר לרשום אותיות לטיניות בתוך התקליטור עם שמות השירים ומידע נוסף. חשוב להבדיל!!! תקן ה CDTEXT לא אומר שאדם שישמע את האלבום שלכם במחשב יראה את שמות השירים! מרבית נגני התקליטורים למחשב לוקחים את המידע מהרשת לכן אתם תראו את השמות השירים רק כאשר:
– המחשב מחובר לאינטרנט.
– המידע על התקליטור (אורך האלבום ואורך השירים) קיים במאגר המידע ממנו לוקחת התוכנה את שמות השירים.

שמות מ CD-TEXT כן יופיעו ב:
– מערכות ברכב עם תמיכה ב CDTEXT.
– מערכות סטריאו ביתיות עם תמיכה ב CDTEXT.
מה זה GRACENOTE?
– גרייסנוט התחילו בשם CDDB. והם אחד המאגרים המרכזיים. המאגר משמש תוכנות כמו iTunes ו- Winamp ועוד רבות.
בהמשך אסביר כיצד להעלות את שמות השירים אליו

מה זה AMG?– חברת ALL MUSIC GROUP כוללת גם היא מאגר נרחב של תוכן על אלבומים ואמנים. היא רלוונטית עבור Windows Media Player ותוכנות נוספות וגם להם מומלץ לספק את פרטי האלבום שלכם.

כיצד מוסיפים מידע על האלבום שלי כך שיזדהה באיטיונז / WMP?
במידה ואתם רוצים ששם האלבום / אמן / שמות השירים יופיעו בעת הכנסת התקליטור למחשב יש 2 גורמים אליהם מומלץ להעביר את המידע:
AMG – יש צורך לפנות אליהם בצורה מסודרת ובד”כ אף לשלוח תקליטור פיזי. לפרטים נוספים לחצו כאן.

Gracenote – הדרך הכי פשוטה בעיני היא לשלוח להם את המידע דרך איטיונז.
כך גם ממליצים באתר שלהם לחצו כאן לתמונות מסך והסברים באנגלית כיצד מוסיפים פרטי אלבום ל GRACENOTE

מאסטרינג למדיה דיגיטלית / MFIT / Mastered for iTunes
כחלק מההבנה שצריך “תקן” למוזיקה דיגיטלית איכותית יצרה Apple את הגדרות ה Mastered for iTunes
התקן כללי מאוד אבל מאפשר לכם לספק את המאסטר שלכם ברזולוציית מקור. לדוגמא, אם הקלטתם ב 96khz / 24bit נוכל לספק לכם בתום המאסטר 2 וורסיות האחת לשימוש סטנדרטי והשניה לשימוש וקידוד איכותי יותר המיועד להפצה ב iTunes.
ראוי להדגיש! אם הקלטתם בתדר נמוך יותר אין משמעות להעלאת הרזולוציה/תדר דגימה.
התקן גם דורש לוודא עצמה דיגיטלית שאינה כוללת Clipping דבר שאנחנו מבצעים בכל מאסטר כמובן.

כיצד להגיש טראק / אלבום / שיר למאסטרינג?
יש הרבה דיעות בנושא והרבה תשובות.
הדיעה הרווחת אומרת להביא טראק עם HEADROOM בריא בתדר ורזולוציה בה מיקססתם.
ככל אצבע – היא נכונה. אך רצוי להוסיף, אם עבדתם עם לימיטר/קומפרסור על המאסטר או שאתם רוצים שנחווה דיעה על עצמת השירה / פלייבק:
– אנא שלחו לנו את ההורדה שלכם כפי שאתם אוהבים ורגילים לשמוע אותה.
– בנוסף, אם אתה מעוניינים ניתן לשלוח גם הורדות נוספות כמו השיר ללא לימיטינג על המאסטר או פלייבק ושירה לחוד. אך מומלץ ורצוי לספק לנו את המוצר שאתם שלמים איתו על מנת שנוכל לטפל בו ולקחת אותו לשלב הבא.

כיצד משווים מאסטר למקור?
חשוב מאוד! אם אתם מעוניינים להשוות מאסטר שבוצע לשיר שלכם למקור רצוי מאוד להוריד/לאזן את עצמת המאסטר לעצמת המיקס. בד”כ הטבע האנושי שלנו להתרשם יותר מהחזק. עם זאת, המטרה שלנו בהאזנה למאסטר היא לא הוספת עצמה כמו שהיא לעדן תדרים ולמקסם את השיר לסביבות האזנה שונות, בעברית יש גם חשיבות מכרעת לשירה דבר שפחות קריטי בשפות אחרות וגם לא תמיד זוכה לביטוי נכון במאסטרינג בחו”ל.

מי עומד מאחורי Private Room Mastering?
פריווט רום הוקמו על-ידי אייל ליאון קצב ובתחילת 2010 החלו אייל קצב וטל אבירם להציע שירותי מאסטרינג.
התחלנו להבין שיש הרבה מאוד אנשים שעובדים מהבית או מאולפני פרוייקטים אך בכל זאת בשלב הסופי מעוניינים לא להתפשר.
אייל קצב – מפיק, טכנאי מיקס ומוזיקאי (ירמי קפלן, שרית חדד, שלום חנוך, שירי מימון, נינט, שלמה ארצי ועוד..).
טל אבירם – מפיק, פרוגמר ומוזיקאי (שלום חנוך, משה פרץ, אריק סיני, דנה ברגר ועוד..)

אנחנו ממשיכים ומספקים שירותי מסטרינג ברמה גבוה למיטב האמנים והיוצרים תוך כדי מודעות לדרישות השוק המודרניות.

  • Facebook
  • Twitter
  • Delicious
  • LinkedIn
  • StumbleUpon
  • Add to favorites
  • Email
  • RSS

המדריך לגלישה סלולרית


מהי גלישה סלולרית?

בימי ה iPhone 2G הראשון שמדריך זה נכתב גם המוקדנים בחברות הסלולר לא לגמרי ידעו מהי גלישה סלולרית :). מאז רובנו אם לא כולנו “גולשים” מדי יום דרך הסלולר.

היסטורית, מי שפתח את נושא הגלישה הסלולרית היה ה- iPhone. השינוי המרכזי אותו הביא לשוק הטלפונים החכם (בנוסף לשימוש במסך מגע ויכולות ה- Multi-Touch) הוא דפדפן מלא הנותן חוויה קרובה למחשב ככל האפשר.

היום, רובנו כבר לא מודעים לכך שלפני כמה שנים “פורטל” סלולר במחיר מופקע היה ה”אינטרנט הסלולרי”.

גלישה סלולארית היא בדיוק כמו גלישה באינטרנט הביתי. תשלום חודשי כלשהו שבתמורה מאפשר לנו להשתמש ברשת הסלולארית להעברת מידע – גלישה באינטרנט.

נכון להיום, ההבדלים בגלישה סלולרית לעומת גלישה ביתית מתבטאים במספר נקודות:

התשלום יחיד – אין תשלום גם לספק וגם לתשתית. חברות הסלולר מספקות פתרון מלא המגלם בתוכו גם שימוש בתשתית וגם שימוש ברשת (הם הספק).

אין “מהירות חבילה” – למרות ניסיונות למודל עסקי כזה שהחלוצה בהן היתה סלקום גם אם יש הבדלי מהירות בין חבילות – נפח הגלישה (יוסבר בהמשך) הוא הפרמטר המשמעותי בגלישה סלולרית.

איכות ומהירות הגלישה משתנה ממקום למקום – לעומת גלישה ביתית מהירות ואיכות הגלישה תלויות בחברת הסלולר, סוג החיבור ובמרחק ופהרעות קליטה/שידור.

כיצד נמדדות עלויות הגלישה סלולרית?
לעומת חבילת אינטרנט ביתית, בגלישה סלולרית בד”כ נשלם על נפח הצריכה ולא קצב הצריכה (נניח 1GB). זוהי בעצם כמות הנתונים אותה אנו זכאים לצרוך בתמורה לתשלום החבילה.
אז מה בעצם אומר המספר הזה 1GB? זה אומר שאנו זכאים לצרוך 1GB ברוטו של מידע.
למה ברוטו? שכן הכמות הזו כוללת את כל המידע. נניח נרצה להיכנס לאתר http://www.ynet.co.il – ברגע שבחרנו באתר נשלחה בקשה ע”ג רשת הנתונים. שליחה המידע של הבקשה לאתר גם היא נכללת בנפח ה- 1GB.

רגע, אבל החבילות היום הן “ללא הגבלה”?
בשנים האחרונות חברות הסלולר הבינו את מה ש”חנונים” רבים הבינו שנים לפני. הגלישה היא הכסף הגדול.
מרבית חבילות הסלולר מציעות שיחות והודעות ללא הגבלה אבל עדיין מגבילות את הגלישה. הן מגבילות את הגלישה באחת מ- 2 הדרכים הבאות:

1. האטה בסיום החבילה. לדוגמא בגולן טלקום ובהוט מובייל בחבילות הלא מוגבלות אנו מקבלים 3GB נפח גלישה. אם נחרוג ממנו האינטרנט יתחיל להזדחל.
2. חיוב בתום חריגה. אם החבילה מוגבלת ללא האטה לקראת חריגה ממנה נקבל התראה ובסיום החבילה נתחיל לשלם עבור הכמות אותה אנו צורכים.

איזה גודל חבילה צריך משתמש Smartphone מודרני (iPhone/Android/Windows Phone):

כמות/נפח חודשי <150MB 500MB 1GB 2GB-3GB 5GB+
לגלישה מקומית (בארץ) כמות מינימלית המאפשרת בדיקה של דוא”ל והודעות WhatsApp או שירות דומה.
רלוונטי לטלפונים פשוטים ולא לחכמים.
חבילה קטנה. תספק בעיקר למיילים, קצת גלישה, פייסבוק, ניווט, WhatsApp או דומה. אך לא תרצה מי שמעוניין לצפות ב YouTube מעת לעת. חבילה סטנדרטית נכון להיום. מספקת תמורה נאותה. עדיין לחיילים / אנשים שגולשים הרבה על הרשת הסלולרית מומלץ לחפש חבילות גדולות יותר. נפח לשימוש סביר. יאפשר לעשות יחסית הכל. כולל האזנה לרדיו אינטרנטי, YouTube ושיחות וידאו. עם זאת לחיילים / אנשים הנמצאים הרבה בשטח צפיה בתכני וידאו רבים או הורדה של קבצים מרובים יחסלו גם את חבילה זו מהר מאוד. למשתמשים כבדים אין מנוס מחבילות ענקיות. בד”כ משתמשים אלו מודעים לנפח הגלישה שלהם או ש”נכוו” בעבר.
נפחים גדולים גם רלוונטיים למשתמשי רשתות LTE/דור רביעי שמעוניינים לצפות בתכני וידאו באיכות HD 1080 לדוגמא / המדיה בנפח גדול.

כיצד אני יכול לשמור על עצמי?

על מנת לא לחרוג מהחבילה מומלץ למדוד את נפח הצריכה עם “מקדם ביטחון”.
לדוגמא מנסיוני על רשת גולן החבילה שלי הואטה לאחד כ 2.5GB ע”פ המדידה המובנית במערכת. לכן כדאי לבחור בערכים הנמוכים מנפח החבילה למנוע “הפתעה” של חיוב מופרז או האטה דרסטית פתאומית.

עבור מכשירי Android מגרסה 4.0

החל מגרסה 4.0, מעקב אחר צריכת הנתונים הוא חלק מובנה ממערכת ההפעלה.
על-מנת לנצל אותו כנסו להגדרות המכשיר ותחת Data Usage / שימוש בנתונים תוכלו להגדיר את נפח הגלישה המקסימלי ונפח אחריו המערכת תזהיר אתכם מחריגה.

צריכת נתונים באנדרואיד 4.0 Data Usage Screen Shot

לדוגמא, אצלי כאשר חבילת הסלולר מציעה עד 3GB הנפח אחריו המערכת תזהיר אותי מחריגה הוא 2.2GB, מחזור החיוב הוא בין ה- 25 במאי את ה- 24 ביוני (עבור המחזור הראשון בהתחשב במחזור החיוב בגולן טלקום) וצריכת הנתונים עצמה לא מוגבלת.
אם החבילה שלכם מוגבלת ואתם רוצים שלאחר נפח מסויים הגלישה הסלולרית תיעצר לחלוטין יש לסמן Set Mobile Data Limit (הגבל צריכת נתונים). ולגרור את הקו האדום לנפח אחריו תחסם הגלישה.

עבור מכשירי iPhone:

טרם גרסה iOS 7 אפל לא ממש הציעו פתרון מובנה. הדרך היחידה שלנו לעקוב אחר צריכת הנתונים שלנו היא דרך המד הכללי המובנה במערכת.
על מנת להגיע אליו – Settings>Usage>Cellular Usage
שם נוכל לראות את מד צריכת הנתונים / שיחות מאז האיפוס האחרון.

מדדי צריכת נתונים באייפון צריכת נתונים באייפון

לדוגמא, בתמונה מעלה אנו רואים שצריכת הנתונים הסלולרית מה- 25 באוקטובר ב 9:28 בלילה עד עכשיו הייתה כ- 2.3GB (סיכום של הנתונים שנשלחו והתקבלו). על-מנת לקבל אמדן הגיוני של צריכת הנתונים ללא שימוש בתוכנות נוספות תאלצו לאפס את המד בכל מחזור חיוב ולהתייחס גם לנתונים שנשלחו בנוסף לאלו שהתקבלו.

עבור מכשירי Windows Phone:

בדומה לאנדרואיד גם אצל מיקרוסופט ניתן לנתר את צריכת הנתונים ממערכת ההפעלה. על מנת לבצע זאת יש לחפש ביישומי המכשיר את Data Sense. להקיש על הגדרות ולהגדיר את מגבלות הצריכה וזמני החיוב.

Windows Phone 8 Data Sense

Windows Phone 8 Data Sense

תוכנות צד שלישי:

ישנם כמובן תוכנות המיועדות לספק פתרונות דומים לאלו המובנים ב Android ו- Windows Phone. לדוגמא,
Onavo Count – פתרון המציע מעקב אחרי צריכת הדאטה (נתונים) של כל אפליקציה.
ישנן עוד תוכנות ב- AppStore כמו Data Usage (בתשלום).
אין לי הכרות או ניסיון עם אף אחת מתוכנות אלו ולכן אינני יכול להמליץ על אף אחד מהן.

תוכנות צד שלישי המבוססת על מידע מהמפעיל הסלולרי:

ראשית נאמוד על ההבדל בין מעקב מהמכשיר לבין המידע שהמפעיל הסלולרי מספק.
– המידע מהמפעיל הסלולרי אינו עדכני. (לפעמים נפח הגלישה שנצרך מתעדכן במערכות המפעיל לאחר שעות רבות ועל כן אינו עדכני).
– המידע מהמכשיר אינו מדוייק. (כמו שכבר ציינו, עלול להיווצר מצב בו צריכת הנתונים שהמכשיר הציג נמוכה מזו שקרתה בפועל). וכמובן, אם התחלנו את המעקב בתחילת מחזור החיוב הוא איננו רלוונטי או עדכני.

ניתן לאתר אפליקציות ייעודיות שפותחו ע”י חברות הסלולר (אורנג’, סלקום, פלאפון…) או להשתמש בתוכנות היודעות להתבסס על חשבון משתמש שפתחתם (או תפתחו) בחברה שלכם כמו כמה דיברתי.

באיזה מהירות אני גולש?

קודם כל חובה להבין עיקרון בסיסי לגבי רשתות תקשורת.
בדיוק כמו נסיעה בכביש,
ל”רכב” (מכשיר הסלולר) השפעה על המהירות המקסימלית שנוכל לקבל.
לשילוט (חברת הסלולר) השפעה על המהירות ש”מותר לנו” לנסוע בכביש.
לכבישים השונים (המסלול של החיבור) השפעה על המהירות הסופית –
אם כל הדרך הייתה חופשית אבל בהמשכה נתקענו בפקק, לא משנה באיזה מהירות נסענו עד כה. זמן הנסיעה יהיה ארוך יותר.

כעת ננסה להתמקד באלמנטים השונים:

גורם משפיע על מהירות מקסימלית ייצוג ב- Android ייצוג ב- iPhone הערות
עצמת קליטה סלולרית

מהירות גלישה וצריכת סוללה.

תלוי פרוטוקול רשת (2G/3G/וכדומה)

Android Cellular Signal iOS Cellular Signal

ככל שקליטה נמוכה יותר המכשיר מתאמץ יותר לקלוט וצורך יות סוללה.ככל שהקליטה נמוכה יותר יש יותר הפרעות ומהירות הגלישה המקסימלית עבור סוג החיבור תהיה בפועל נמוכה יותר כמובן.* עם זאת, חיבור חלש לרשת דור שלישי (לדוגמא 2 קווים/עיגולים) לעומת חיבור 2G בעל 5. אבל – צריכת הסוללה תהיה גבוה יותר בצורה משמעותית.במכשירי אנדרואיד סוג השידור מוצג ליד חיווי הקליטה.

GPRS – דור 2.5

מהירות גלישה מקסימלית

80kbit/20kbit

60kbit/40kbit

G °

עבור רמי לוי, הוט ופלאפון לא קיימת רשת דור שני כך שהגלישה תמיד תהיה ב- 3G ומעלה.המהירות המקסימלית מתייחסת לתקינה CLASS10

EDGE – דור 2.75

מהירות גלישה מקסימלית

236.8kbit/59.2kbit
177.6kbit/118.4kbit

E E

בארץ רק סלקום תומכת ב- EDGEהמהירות המקסימלית מתייחסת לתקינה CLASS10

3G – דור 3

מהירות גלישה מקסימלית

384kbit~

3G 3G
HSDPA – דור 3.5

מהירות גלישה מקסימלית

7.2Mbit~

H 3G
HSDPA+ – דור 3.75

מהירות גלישה מקסימלית

42Mbit / 21Mbit

H+H 4G

נתמך רק עבור מכשירי iPhone 5H+ מופיע רק במכשירי אנדרואיד מסויימים. בחלקם הייצוג לא ישתנה.

LTE – דור 4

מהירות גלישה מקסימלית

300Mbit~

4G / LTE
LTE

כיום ישנו כיסוי חלקי ל- LTE בתדרים מוגבלים עבור אורנג’ / פלאפון / סלקום וחברות הגולשות על התשתית שלהן (012, גולן וכדומה)

הערה: בחיבור בדור שלישי יתרון נוסף הוא יכולת גלישה ושיחה בו-זמנית. עבור רשתות 2G, לא ניתן לגלוש ולדבר במקביל משום שאלו נעשים על אותם ערוצי סלולר.

WAP?

היסטורית האתר כלל הסבר על גלישת WAP. נכון להיום בישראל אין משמעות ל- WAP.
מדובר בטכנולוגיה לגלישה סלולרית על מכשירים שאינם סמארטפונים. בימיו הראשונים של האייפון ניתן היה להשתמש בה “לעקוף” תוכניות גלישה יקרות לטובת תוכניות זולות יותר בסלקום ואורנג’. כיום מדובר בפיסת היסטוריה.
לנוחותכם הנה התוכן המקורי שכבר אינו רלוונטי:
מדריך גלישה WAP
שאלות ותשובות

  • Facebook
  • Twitter
  • Delicious
  • LinkedIn
  • StumbleUpon
  • Add to favorites
  • Email
  • RSS